אהבת הדסה

לעסוק בתורה זה ללמוד ולממש אהבת הזולת בינינו  ודרכה להגיע לאהבת השם.

האהבה שקיימת  עכשיו בינינו נקראת "אהבת דגים". אהבת דגים זו אהבה עצמית ולא אהבת הזולת. תגיד- דייג אוהב דגים? שאלו "הגששים" והשיבו: " אז למה הוא מוציא אותם מהמים ואוכל אותם". הורים אוהבים ילדים?

התנאי שלנו לאהוב מישהו הוא, שגם אנחנו מרוויחים תענוג מזה.דייג אוהב את התענוג שהדייג מסב לו, ולא את הדגים.

אם כך. מה זו אהבה?

התורה מסבירה שאהבה מתחילה  מ- "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" עד שהיא מגיעה  ל- "ואהבת לרעך כמוך". ש"ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה. ז"א שכול התורה נמצאת בו . שלאהוב את רעך כמוך זה לפחות לאהוב אותו כמו את עצמך, ואפילו יותר מאשר את עצמך.

אם כך לאהוב מישהו זו נתינה מוחלטת לזולת ולא לעצמי. האם אנחנו מסוגלים למממש אהבה כזו?

לא!

אנחנו לא מסוגלים לתת דבר למישהו מבלי שבשורה התחתונה יהיה לנו רווח מזה. כך ברא אותנו הטבע. לכן,לעולם תהיה הנתינה שלנו לזולת מחוברת עם כוונה לקבל לעצמנו.

אז מה עושים?

דבר ראשון  עלינו ללמוד על מצבנו ולהסכים עליו. בנוסף, בשביל להשיג נקודת התייחסות למצבנו, עלינו לגלות מצב הופכי לו. כמו שאור מתגלה לעומת חושך ולהפך. ככה יקרה כשנשיג את התכונה של אהבת הזולת. תכונה שאינה קיימת בנו כלל  והיא הופכית לחלוטין לתכונה של "אהבת הדגים" שלנו.

השגה זו תלויה בעיקרה בעזרה שייתן  לנו כוח הטבע הכללי המחכה לזה שאנחנו מצידנו נבקש עזרה ממנו. אם נבקש, הוא יעזור. בנו אין שום כוח להתחבר באהבה כזו ללא עזרתו. בשביל להגיעה לכזו בקשה, עלינו להרגיש שזה מה שבאמת באמת חסר לנו.

 

אייך לבנות כזה חיסרון ?

עלינו להצטרף לקבוצה של אנשים לה יש דחף פנימי דומה לשלנו השואל את עצמו בכול מיני אופנים וצורות את אותה השאלה של – "מה הטעם בחיי"? להיות בה כאחד מעשרה חברים שרוצים לדאוג האחד לשני לבנות יחד זהות קבוצתית העולה בחשיבותה על הזהות הפרטית של כול אחד, אבל מבלי לוותר עליה. על זה כ"א מבקש שהחברים שלו יצליחו. ושהוא כול הזמן יעזור להם שהכוח העליון יעשה בינינו כזה חיבור. לפעולות הללו בינינו ולהרגשת החיבור הזה אנחנו קוראים "אהבת חברים". זה תנאי הכרחי שבעזרתו אנחנו מושכים  מאור – כוח הטבע הכללי שמחבר בפועל את כולנו כאחד.

לקיומם של אותם התנאים בינינו כלפי המאור המחזיר למוטב אנחנו קוראים "ערבות הדדית".  עלינו רק להסכים להיות בערבות כזו. זה מספיק בשביל שהמאור יתחיל לעבוד בשבילנו.

ערך זה פורסם ב-אוגוסט 10, 2017.

כוח האותיות

ב- 22 אותיות ועשר ספירות נברא העולם. כאשר ניתנת לאדם זכות בחירה עם פתיחת הנקודה שבלב ותחילת המסע הרוחניי אחרי שהוא עובר את המחסום, צריך להיזהר במילותיו כוון שהן יוצרות. האותיות בונות אותנו, ואנו לומדים במשך הזמן לזהות איזה אות עובדת עלינו באותו זמן. הבורא שיחק עם האותיות מטרם נברא העולם הבריאה כולה היא האותיות והספירות. אנו יכולים לתקשר אחד עם השני ולהעביר מידע רק עם אותיות אפילו המחשבה שלנו נושאת בתוכה אותיות. כל
אדם הוא עולם ומלואו, וכל אדם אחראי על חייו הוא. כול אדם שמתקן עצמו משפיע על הבריאה כולה, אני חוזרת הרבה פעמיםם על אותו נושא כי זה חשוב להבנה, מכוון שאדם אחד הוא הבריאה כולה, אדם אחד הוא עולם קטן, כאשר הוא מתחבר לנשמה הכללית, הוא נושא בחובו את האנושות כולה. בזמן עבודת האור לבניית הנשמה, אנו נתקלים שוב ושוב במה שלמדנו מהחברה מההורים מהחוקים ממערכת החינוך מהמדיה ואמצעי התקשורת. אנו מתקבעים בתבניות של ראית מציאות מצומצמת בחמישה חושים, בעוד שהעולם הרוחני שונה לגמרי ומנותק מהעולם הגשמי בעל חמש החושים, העולם הרוחני מפתח בנו חוש נוסף, חוש שישי, שהוא מימד אחר לגמרי, לכן תפיסת המציאות משתנה ככל שמתפתחים רוחנית. חשוב ללמוד מספרים ובקבוצה תומכת, וככל שקוראים ולומדים ולפעמים אף לא מבינים את החומר הנלמד, אין הדבר משנה כלל, כוון שצרוף המילים הם כמו תוכנה שמפעילה אותנו לחיבור הפאזל, ובעבודת השם! הרגש עובד, המוח מתרגם את תחושת הרגש למילים. יש אפשרות לשנות את תפיסת המציאות, ככל שנלמד ונהיה עסוקים במחשבה על מטרת הבריאה ועל עבודתנו הפרטית עם הקבוצה למען התיקון הכללי. "רק ביחד נצליח לשנות" חישבו שמוחנו והתת מודע שלנו, קולט כל מה שמלמדים אותו. הרי לתת מודע שלנו אין חשיבה עצמאית הוא ניזון מהאינפורמציה שאנחנו מזרימים לו. תדמו אותו למחשב, אם אנחנו מחפשים בגוגל תפריטים לעוגות, לא נקבל מידע על פחם. כך גם במחשב, התת מודע, כאשר אתה מזין אותו במידע מסוים כמו מחשבות חיוביות אפילו אם אתה מאמין שאינן נכונות במציאות שלך, התת מודע, המוח, לאחר תקופת קליטת האינפורמציה מחפש במאגר שבזיכרונו, ונותן לך 237 רעיונות ותחושות שחיפשת במנוע חיפוש. לכן חשובה הכוונה לשינוי, ולימוד ומורה עד שהמוח והלב כאחד מבינים תחושות אחרות. ולשחק כאילו אני והאחרים מתוקנים, כוון שהדבר אכן כך, ומתוך המשחק הדבר יהפך לנכון ואמיתי. אפשר לומר שעבודה זו היא שטיפת מוח, זה נכון אך מתלווה אליו תהליך מדהים שמורגש כולו ברגש, ודברים שלא הורגלנו אליהם בחיינו הרגילים מתרחשים ואנו יודעים לשייך אותם למקום הנכון בחיינו, הנשמה מלמדת אותנו להבין את מה שהבורא מראה לנו. וכל מה שנלמד דרך הרגש ונעבד זאת דרך השכל זו תהיה תפישת המציאות שלנו בכל שלב ושלב בהתפתחותנו. לדוגמא על הנושא תפישת המציאות –נערך בארצות הברית, מחקר. לקחו חתלתולים שזה עתה נולדו, וגידלו אותם בשני חדרים נפרדים. בחדר אחד גידלו חתלתולים כאשר כל הגירויים היו אופקיים. בחדר השני גידלו כאשר כל הגירויים אנכיים. והתוצאה הייתה מדהימה. הוציאו את כל החתולים לעולם רגיל, כל החתולים שראו עולם אופקי, נתקלו בעמודים ובעצמים שמונחים באורך כי לא ראו אותם, בשבילם זה לא קיים, וגם בהיפוך. דוגמא אחרת:- בהודו עשו ניסוי וכך נוהגים עד היום, כאשר רוצים לאלף פיל, קושרים פילון שזה עתה נולד בחבל עבה לעץ גדול, ככל שהפיל גדל החבל נעשה דק יותר והעץ קטן יותר. כאשר הפיל מגיע לבגרות הוא נקשר בשרוך לענף, הוא עדיין מרגיש כלוא. וזו תשובה לבני אדם שאומרים אני מאמין למה שאני רואה, למה שאני יכול לגעת. ואכן כן, חכמת הקבלה מלמדת להאמין אך ורק למה שאתה משיג ויודע מתוך לימוד הנשמה כתוב במקורות "אין דיין אלה למה שעיניו רואות" התוצאה של הדברים הנלמדים מילדות ע"י הורים, מחנכים, דת, חברה, וכ"ו. וכול מה שרואות עיניים גשמיות, וכול מה שמרגישים בחמשת החושים. כך המוח שלנו, מה שמזינים אותו את זאת הוא יודע. אנחנו כלואים במה שלמדנו וחווינו בילדות, וזיכרונות העבר. וכאשר משנים ורוצים בחיים רוחניים יתכן שבתחילה שום דבר לא יהיה מובן ויוצר בלבול במחשבותינו, אך ככל שנלמד המחשב )המוח( מקבל מכוחות הטבע אנרגיה מתאימה ופולט פקודות לגוף בהתאם למה שלמד. והשינוי הוא במימד אחר במימד הרוחני, כאן במימד החומר "אין חדש תחת השמש" לשקול מילים ולחשוב טוב. להבין ולהפנים שבורא עולם שותל מחשבות במוחנו, עלינו לקלוט שהבורא מכניס במוחנו מחשבות זרות ולרצות לא לקבל אותם, דברו איתו הרי הוא בתוככם. 236 הרמב"ם היה אומר:- "החיים והמוות בידי הלשון ובידי המחשבה תחילה." חיים = התחברות לעליון – התרחבות, חיוב מרחיב את הלב בפיזי. ואת המרחב האנרגטי. מוות = הרס וחידלון. – צמצום, שלילי מצמצם את הלב למצב אגואיסטי. כמו האמרות כך תפילות מחוללות שינוי בסביבה ובמרחב. ובעולמות הרוחניים. האותיות בהן נברא העולם נותנות לנו תמונות על כל דבר אותו נרצה להעביר לאחר ולעצמנו, וגם המקובלים קראו להשגותיהם הרוחניות במילים שהאדם יוכל ללמוד, אם לא היו מילים לא היה באפשרותנו ללמוד בחמשת חושנו, בעולם הרוחני אין מילים.

ערך זה פורסם ב-אפריל 18, 2017.