מה קורה במקום העבודה שלכם?

חלקנו עדיין בבית אבל רובנו, אם לשפוט לפי הפקקים וכמות מודעות הדרושים באתרים השונים, בין אם דרושים של מותגים גדולים או דרושים בערים שונות ואפילו התעוררות בביקוש לעובדים לקראת הקיץ עם עבודות לנוער חיפה או עבודות לנוער תל אביב, כולל מודעות הפונות דווקא לנוער ולסטודנטים אזי המשק חזר לשגרה. אבל הוא לא באמת חזר לגמרי כמו שאנו יודעים מתעשיות שונות. המגבלות בחלקן עדיין פה ואנו רואים עדיין התפרצויות במוסדות לימוד שמאיימות על הסדר הציבורי ופוגעות בעובדי הוראה.

אלא אם יהיה שינוי משמעותי אז באמצע יוני אנו צפויים לראות את החזרה של תעשיית התרבות עם הצגות ומופעים וכלל המשרות הנלוות לתעשייה מעובדי במה,ניקיון, מזון ועוד. עדיין בתפוסה של שבעים אחוז ולא של מאה אחוז ובמגבלה של עד חמש מאות אנשים אבל תתאפשר חזרה. יהיה מעניין מאוד לראות כיצד הקהל יגיב להנחיות והאם אכן תישמר שמירת הריחוק החברתי, עטיית המסכות ומדידת החום בכניסה למתחם. עוד מושג שסביר שיתפוס בקרוב הוא מושג הקפסולה, כלומר יצירה של צבירים של אנשים היושבים יחד ונפרדים מצבירים אחרים. בנוסף רכישת הכרטיסים תתבצע רק באופן מקוון מה שעלול להביא לאובדן משרות של קופאים וקופאיות. תהליך שהחל כבר לפני מספר שנים אך הואץ במשבר כמו שקורה במשברים רבים בהם אנו רואים האצה של מגמות קיימות.

גם אולמות אירועים על שלל המשרות שהם מספקים מדיילים, דרך טבחים ועוזרי מטבח ועד מלצרים ומלצריות סבורים לחזור לפעילות במתכונת דומה. ישנה עדיין סתירה בין הנחיות אלו לבין ההנחיות שאמורות להיות עדיין בתוקף של איסור התקהלות מאורגנת של יותר משני אנשים שאינם מאותה משפחה במקום סגור. סביר להניח שמקומות הבילוי יוחרגו כמו מוסדות הלימוד וחדרי הכושר אך כשהחריגים עולים על הנורמלים, הציבור מבולבל ולרוב מזלזל בהנחיות.

מקומות עבודה שונים מתנהלים באופן שונה וחלקם אף בוחרים לעבור במודע על החוק ולהביע התנהגות ותרעומת כלפי המשטרה והממשלה בניסיון לפצות על הנזקים שנגרמו להם בתקופת הקורונה. סביר להניח שנראה גם בעתיד הקרוב תביעות אזרחיות מצד עובדים שחלו או נדבקו כתוצאה מאי הקפדה של הנחיות משרד הבריאות מצד המעסיק. מדובר במצב מעניין בו האינטרס של העובד הוא לחזור לעבודה בהקדם אך מצד שני הוא או היא מעוניינים להישאר בריאים ולא לחוות סיכון גבוה כתוצאה מהתנהלות המעסיק.

ערך זה פורסם ב-יוני 4, 2020.

האם ובאמת כבר נולדת?

שלום לך. רציתי לשאול אותך האם אתה בטוח שבאמת נולדת? ומדוע אני שואל זאת?! משום ולפי הרוחניות וכל ספרי קודש שהם, האדם שבאופן טבעי חי בעולם זה כמו כולם, שיצא לאוויר העולם בחדר לידה וטופל מהרגע הראשון לחייו בידי הוריו האהובים, ושגדל ולמד ונישא והביא ילדים… הרי כי לא כל כך בטוח כי באמת אכן פעם נולד!

ומדוע? הנה, משום והאדם צריך במשך חייו להכין את עצמו לקראת לידה אמיתית. לידה רוחנית! כן ממש כך הוא. זה שנולדת כאן זהו רק שלב גשמי בחייך אלו הגשמיים ועלייך להשלים או להתחיל במהלך שיובילך ללידה המיועדת, לידה רוחנית. כדי להיוולד אדם! כעת אתה חי במציאות זו הנקלטת דרך חמשת החושים, וכשתתמיד לפעול כדי לצאת מהאגו הקיים בך, להתעלות מעליו דרך הפעלת כח הנקרא המאור המחזיר למוטב, הרי כי אז תיוולד למציאות רוחנית עליונה, מציאות של אלטרואיזם ולא אגואיזם של העולם הנוכחי הזה, מציאות של תענוגים אין סופיים אדירים הממתינים לבואך.

ובו זמנית תחייה ב 2 מציאויות. במציאות זו אתה חי והולך לעבודה וצופה בהצגה ומטייל בהרים הגבוהים ומחליק להנאתך בשלג… ובו זמנית קיים בהרגשה נוספת של העולם הרוחני. הדבר הנו כמו ללכת ברחוב ולפגוש מכר ותיק ולשוחח איתו בנעימות על בנו שרק התגייס ומעלליו, ובמקביל לחיות בו זמנית בעוד מציאות, זו הרוחנית, כשאתה חי בה ומרגיש ומבין על הכוחות שמפעילים את המציאות ויודע את הסיבה לכל דבר שמתרחש ולמה חייב בדיוק כך להתרחש, גם מדוע פגשת דווקא את האיש הנחמד דווקא כעת ודווקא במקום בו נפגשתם.

וכל עוד לא נולדת לרוחניותך, אתה לא נחשב לבאמת קיים, כי הקיום האמיתי שלך נמצא במימד אחר לחלוטין מהעולם שלנו. ומנין תיעזר בכוח המאור? זאת תעשה מדרך שתפנה אליו שיתקן אותך מהאגו הקיים בך. ותעשה זאת במסגרת הרוחנית שבה יש קבוצה גם ספרים מיוחדים והדרכה. וכשתהיה אדם אמיתי, רוחני, אז כבר יתנו לך לגלות כי כל שהיה וחווית ופעלת והתרשמת ועשית בעולם זה הגשמי, לא היה ממך כלל וכלל, אלא היית כל חייך מופעל על ידי כח עליון שכל הזמן הפעיל מערכות ומציאות במיוחד עבורך, בכדי שבכל רגע להובילך דרכם לעוד ועוד ועוד שלבים עד להיותך רוחני. זה שהחל דרכיו ועד שנולד באמת!

אז אתה כבר בא לחדר הלידה… להיוולד? תתחיל בחדר הלידה של בני ברוך

ערך זה פורסם ב-פברואר 26, 2020.

הפתרון למצבי לחץ

תמיד ידענו שלחץ ומתח מגבירים את הסיכוי למחלות שונות מהצטננות, ועד מחלת לב…
מחקר חדש בנושא, בדק את רמת הלחץ והקשר להופעת בעיות בריאות (או מוות) של 30.000 איש במשך 8 שנים. השאלות המרכזיות שנחקרו היו, מידת הלחץ ומידת האמונה שלחץ מזיק לבריאות. התברר, שאנשים שחוו הרבה לחץ, אכן היו בסיכון בריאותי גבוהה אבל!!! נתון זה נמצא רק בקרב אנשים שהאמינו שלחץ מזיק לבריאות.. אנשים שחוו לחץ אבל לא חשבו שזה מזיק לבריאותם – לא נמצאו בסיכון! למעשה, הם היו בסיכון הנמוך ביותר מכל המשתתפים. נניח שאתם חווים מתח קיצוני… הלב שלכם הולם בחוזקה, אתם נושמים בכבדות, ומזיעים… נהוג לזהות תופעות אלה עם לחץ. אבל, לו הייתם מייחסים אותן תגובות ממש, לכך שהגוף שלכם מתמלא מרץ, ואנרגיה כי הוא מכין אתכם להתמודדות עם אתגר?
זה מה שנאמר למשתתפי מחקר.שנערך בהרווארד. שדפיקות הלב, מכינות אותנו לפעולה שהנשימה הכבדה מזרימה יותר חמצן למוח וכד'. והמשתתפים, שראו את תגובת הלחץ כמועילה, היו פחות לחוצים ויותר בטוחים. תופעות מתח מקושרות למחלות לב. אבל במחקר זה, המשתתפים היו רגועים, כלי הדם שלהם היו רפויים ובמצב נורמאלי. ולכן, הבדיקות הראו נתונים הדומים למצבי שמחה! והפגנת אומץ. משמע, הממצאים מאשרים שלא המתח הוא הבעיה… אלא מה אנחנו חושבים על המתח הוא שקובע…
בנוסף מגלה המחקר ש: לחץ הופך אותנו לחברותיים!!! מכירים את ההורמון העצבי המכונה "הורמון החיבוקים"?… – אוקסיטוצין! (הוכח שהוא משתחרר כשמתחבקים)… פחות ידוע, שזהו הורמון המשפיע על האינסטינקטים החברתיים של מוחנו ומכוון אותנו לחפש קשר עם חברים! הוא מגביר הזדהות רגשית, מייצר אהדה ואיכפתיות ומפתח רצון לעזור ולתמוך בזולת.
כלומר, תגובת הלחץ שלנו מיועדת להבטיח שנשים לב כשמישהו אחר נתון בלחץ, או במאבק הישרדותי על ההכרחיות שלו – כדי שנוכל לתמוך איש ברעהו…
כשהחיים קשים, תגובת הלחץ מבקשת שתהיו מוקפים באנשים שדואגים לכם! ואיך המודעות לצד הזה של הלחץ תשפר את בריאותכם? האוקסיטוצין פועל לא רק על מוחכם אלא גם על גופכם. ואחד מתפקידיו, להגן על מערכת כלי הדם מפני השפעת הלחץ. והכי מגניב, שכל היתרונות הללו של האוקסיטוצין, מתגברים ע'י מגע ותמיכה חברתית. כך שכאשר אנחנו פונים אל אחרים במצבי מתח, אם כדי לבקש תמיכה או כדי לעזור להם, אנחנו משחררים עוד מההורמון הזה! כלומר, עזרה לאחר – הופכת אותנו לבריאים יותר!

ערך זה פורסם ב-דצמבר 14, 2018.

גרמניה אל תעשי לחברך מה ששנוא עליך

אין קלישאת כדור רגל יותר מאוסה ויותר נכונה מאשר "כדור רגל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת"

 

זה התחיל בשנת 54. אז נערך המונדיאל בשוויץ ואליו הגיעה  הונגריה כפייבוריטית מוחלטת לזכייה בתואר. היא נחשבה לנבחרת הטובה בעולם והוכיחה זאת גם לאורכו של אותו טורניר. במשחק הגמר מול גרמניה היא פתחה ב- 2-0 מסחרר כעבור 8 דקות בלבד.

בהמשך גרמניה השיגה שוויון, ושש דקות לסיום הבקיע ראן הגרמני את שער הניצחון. את שידור המשחק שמענו ישיר ברדיו מפי נחמיה בן אברהם ותחושת האבל שהשתררה לאחריו מורגשת גם היום כמו אז.

למה?

כולנו חיכינו אז לסוג של נקמה. טעמה המתוק כבר עלה, והגרמנים הפכו את הקערה על פיה והשאירו טעם רע בפינו. בשבילנו עד היום כול הפסד גרמני זו חגיגה. אם נחקור טיפה לעומק את הטבע נגלה שלא בהכרח זה קשור לגרמניה.

תבדקו עד כמה אנחנו נהנים מזה שהאחרים פחותים מאתנו. עד כמה אנחנו שמחים וצוחקים לאידם של אנשים בראותנו סרטים של "פספוסים". יכאב עד כמה שיכאב, אם זה לא כואב לנו [ או לקרובנו] אנחנו מתמלאים צחוקים ותענוג.  הכי טוב נרגיש אם נהיה לבד בעולם, נכון?

לא נצטרך לדאוג או לקנא, הכול יהיה בשפע ורק בשבילנו. כך בנה אותנו הטבע- אגואיסטים. הצרה היא שהטבע הזה לא מפסיק לפתח אותנו. וכיוון ההתפתחות האגואיסטי כבר  לא זר לנו:

"אני וחיים מתחברים בשביל לדפוק את דוד".

והלאה:

"עדיף לי לאבד עין אחת, העיקר שהשנוא עלי יאבד שתיים" .

אנחנו ניצבים היום חסרי אונים ויכולת לעצור את הטבע שלנו בכוחות עצמנו. והוא משחית כבר כול חלקה טובה.

"אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" אינו שלט שתולים על הקיר. ישנה שיטה פרקטית בה משתמשים נכון באגו שלנו לצאת מחוסר האונים לחיים חדשים. צריך לזה מורה דרך כמו הרב לייטמן, ספרי מקור וקבוצה כמו בני ברוך. הכול כבר קיים ומזמין את כול מי שלבו חפץ.

ערך זה פורסם ב-יולי 29, 2018.

אהבת הדסה

לעסוק בתורה זה ללמוד ולממש אהבת הזולת בינינו  ודרכה להגיע לאהבת השם.

האהבה שקיימת  עכשיו בינינו נקראת "אהבת דגים". אהבת דגים זו אהבה עצמית ולא אהבת הזולת. תגיד- דייג אוהב דגים? שאלו "הגששים" והשיבו: " אז למה הוא מוציא אותם מהמים ואוכל אותם". הורים אוהבים ילדים?

התנאי שלנו לאהוב מישהו הוא, שגם אנחנו מרוויחים תענוג מזה.דייג אוהב את התענוג שהדייג מסב לו, ולא את הדגים.

אם כך. מה זו אהבה?

התורה מסבירה שאהבה מתחילה  מ- "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" עד שהיא מגיעה  ל- "ואהבת לרעך כמוך". ש"ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה. ז"א שכול התורה נמצאת בו . שלאהוב את רעך כמוך זה לפחות לאהוב אותו כמו את עצמך, ואפילו יותר מאשר את עצמך.

אם כך לאהוב מישהו זו נתינה מוחלטת לזולת ולא לעצמי. האם אנחנו מסוגלים למממש אהבה כזו?

לא!

אנחנו לא מסוגלים לתת דבר למישהו מבלי שבשורה התחתונה יהיה לנו רווח מזה. כך ברא אותנו הטבע. לכן,לעולם תהיה הנתינה שלנו לזולת מחוברת עם כוונה לקבל לעצמנו.

אז מה עושים?

דבר ראשון  עלינו ללמוד על מצבנו ולהסכים עליו. בנוסף, בשביל להשיג נקודת התייחסות למצבנו, עלינו לגלות מצב הופכי לו. כמו שאור מתגלה לעומת חושך ולהפך. ככה יקרה כשנשיג את התכונה של אהבת הזולת. תכונה שאינה קיימת בנו כלל  והיא הופכית לחלוטין לתכונה של "אהבת הדגים" שלנו.

השגה זו תלויה בעיקרה בעזרה שייתן  לנו כוח הטבע הכללי המחכה לזה שאנחנו מצידנו נבקש עזרה ממנו. אם נבקש, הוא יעזור. בנו אין שום כוח להתחבר באהבה כזו ללא עזרתו. בשביל להגיעה לכזו בקשה, עלינו להרגיש שזה מה שבאמת באמת חסר לנו.

 

אייך לבנות כזה חיסרון ?

עלינו להצטרף לקבוצה של אנשים לה יש דחף פנימי דומה לשלנו השואל את עצמו בכול מיני אופנים וצורות את אותה השאלה של – "מה הטעם בחיי"? להיות בה כאחד מעשרה חברים שרוצים לדאוג האחד לשני לבנות יחד זהות קבוצתית העולה בחשיבותה על הזהות הפרטית של כול אחד, אבל מבלי לוותר עליה. על זה כ"א מבקש שהחברים שלו יצליחו. ושהוא כול הזמן יעזור להם שהכוח העליון יעשה בינינו כזה חיבור. לפעולות הללו בינינו ולהרגשת החיבור הזה אנחנו קוראים "אהבת חברים". זה תנאי הכרחי שבעזרתו אנחנו מושכים  מאור – כוח הטבע הכללי שמחבר בפועל את כולנו כאחד.

לקיומם של אותם התנאים בינינו כלפי המאור המחזיר למוטב אנחנו קוראים "ערבות הדדית".  עלינו רק להסכים להיות בערבות כזו. זה מספיק בשביל שהמאור יתחיל לעבוד בשבילנו.

ערך זה פורסם ב-אוגוסט 10, 2017.

כוח האותיות

ב- 22 אותיות ועשר ספירות נברא העולם. כאשר ניתנת לאדם זכות בחירה עם פתיחת הנקודה שבלב ותחילת המסע הרוחניי אחרי שהוא עובר את המחסום, צריך להיזהר במילותיו כוון שהן יוצרות. האותיות בונות אותנו, ואנו לומדים במשך הזמן לזהות איזה אות עובדת עלינו באותו זמן. הבורא שיחק עם האותיות מטרם נברא העולם הבריאה כולה היא האותיות והספירות. אנו יכולים לתקשר אחד עם השני ולהעביר מידע רק עם אותיות אפילו המחשבה שלנו נושאת בתוכה אותיות. כל
אדם הוא עולם ומלואו, וכל אדם אחראי על חייו הוא. כול אדם שמתקן עצמו משפיע על הבריאה כולה, אני חוזרת הרבה פעמיםם על אותו נושא כי זה חשוב להבנה, מכוון שאדם אחד הוא הבריאה כולה, אדם אחד הוא עולם קטן, כאשר הוא מתחבר לנשמה הכללית, הוא נושא בחובו את האנושות כולה. בזמן עבודת האור לבניית הנשמה, אנו נתקלים שוב ושוב במה שלמדנו מהחברה מההורים מהחוקים ממערכת החינוך מהמדיה ואמצעי התקשורת. אנו מתקבעים בתבניות של ראית מציאות מצומצמת בחמישה חושים, בעוד שהעולם הרוחני שונה לגמרי ומנותק מהעולם הגשמי בעל חמש החושים, העולם הרוחני מפתח בנו חוש נוסף, חוש שישי, שהוא מימד אחר לגמרי, לכן תפיסת המציאות משתנה ככל שמתפתחים רוחנית. חשוב ללמוד מספרים ובקבוצה תומכת, וככל שקוראים ולומדים ולפעמים אף לא מבינים את החומר הנלמד, אין הדבר משנה כלל, כוון שצרוף המילים הם כמו תוכנה שמפעילה אותנו לחיבור הפאזל, ובעבודת השם! הרגש עובד, המוח מתרגם את תחושת הרגש למילים. יש אפשרות לשנות את תפיסת המציאות, ככל שנלמד ונהיה עסוקים במחשבה על מטרת הבריאה ועל עבודתנו הפרטית עם הקבוצה למען התיקון הכללי. "רק ביחד נצליח לשנות" חישבו שמוחנו והתת מודע שלנו, קולט כל מה שמלמדים אותו. הרי לתת מודע שלנו אין חשיבה עצמאית הוא ניזון מהאינפורמציה שאנחנו מזרימים לו. תדמו אותו למחשב, אם אנחנו מחפשים בגוגל תפריטים לעוגות, לא נקבל מידע על פחם. כך גם במחשב, התת מודע, כאשר אתה מזין אותו במידע מסוים כמו מחשבות חיוביות אפילו אם אתה מאמין שאינן נכונות במציאות שלך, התת מודע, המוח, לאחר תקופת קליטת האינפורמציה מחפש במאגר שבזיכרונו, ונותן לך 237 רעיונות ותחושות שחיפשת במנוע חיפוש. לכן חשובה הכוונה לשינוי, ולימוד ומורה עד שהמוח והלב כאחד מבינים תחושות אחרות. ולשחק כאילו אני והאחרים מתוקנים, כוון שהדבר אכן כך, ומתוך המשחק הדבר יהפך לנכון ואמיתי. אפשר לומר שעבודה זו היא שטיפת מוח, זה נכון אך מתלווה אליו תהליך מדהים שמורגש כולו ברגש, ודברים שלא הורגלנו אליהם בחיינו הרגילים מתרחשים ואנו יודעים לשייך אותם למקום הנכון בחיינו, הנשמה מלמדת אותנו להבין את מה שהבורא מראה לנו. וכל מה שנלמד דרך הרגש ונעבד זאת דרך השכל זו תהיה תפישת המציאות שלנו בכל שלב ושלב בהתפתחותנו. לדוגמא על הנושא תפישת המציאות –נערך בארצות הברית, מחקר. לקחו חתלתולים שזה עתה נולדו, וגידלו אותם בשני חדרים נפרדים. בחדר אחד גידלו חתלתולים כאשר כל הגירויים היו אופקיים. בחדר השני גידלו כאשר כל הגירויים אנכיים. והתוצאה הייתה מדהימה. הוציאו את כל החתולים לעולם רגיל, כל החתולים שראו עולם אופקי, נתקלו בעמודים ובעצמים שמונחים באורך כי לא ראו אותם, בשבילם זה לא קיים, וגם בהיפוך. דוגמא אחרת:- בהודו עשו ניסוי וכך נוהגים עד היום, כאשר רוצים לאלף פיל, קושרים פילון שזה עתה נולד בחבל עבה לעץ גדול, ככל שהפיל גדל החבל נעשה דק יותר והעץ קטן יותר. כאשר הפיל מגיע לבגרות הוא נקשר בשרוך לענף, הוא עדיין מרגיש כלוא. וזו תשובה לבני אדם שאומרים אני מאמין למה שאני רואה, למה שאני יכול לגעת. ואכן כן, חכמת הקבלה מלמדת להאמין אך ורק למה שאתה משיג ויודע מתוך לימוד הנשמה כתוב במקורות "אין דיין אלה למה שעיניו רואות" התוצאה של הדברים הנלמדים מילדות ע"י הורים, מחנכים, דת, חברה, וכ"ו. וכול מה שרואות עיניים גשמיות, וכול מה שמרגישים בחמשת החושים. כך המוח שלנו, מה שמזינים אותו את זאת הוא יודע. אנחנו כלואים במה שלמדנו וחווינו בילדות, וזיכרונות העבר. וכאשר משנים ורוצים בחיים רוחניים יתכן שבתחילה שום דבר לא יהיה מובן ויוצר בלבול במחשבותינו, אך ככל שנלמד המחשב )המוח( מקבל מכוחות הטבע אנרגיה מתאימה ופולט פקודות לגוף בהתאם למה שלמד. והשינוי הוא במימד אחר במימד הרוחני, כאן במימד החומר "אין חדש תחת השמש" לשקול מילים ולחשוב טוב. להבין ולהפנים שבורא עולם שותל מחשבות במוחנו, עלינו לקלוט שהבורא מכניס במוחנו מחשבות זרות ולרצות לא לקבל אותם, דברו איתו הרי הוא בתוככם. 236 הרמב"ם היה אומר:- "החיים והמוות בידי הלשון ובידי המחשבה תחילה." חיים = התחברות לעליון – התרחבות, חיוב מרחיב את הלב בפיזי. ואת המרחב האנרגטי. מוות = הרס וחידלון. – צמצום, שלילי מצמצם את הלב למצב אגואיסטי. כמו האמרות כך תפילות מחוללות שינוי בסביבה ובמרחב. ובעולמות הרוחניים. האותיות בהן נברא העולם נותנות לנו תמונות על כל דבר אותו נרצה להעביר לאחר ולעצמנו, וגם המקובלים קראו להשגותיהם הרוחניות במילים שהאדם יוכל ללמוד, אם לא היו מילים לא היה באפשרותנו ללמוד בחמשת חושנו, בעולם הרוחני אין מילים.

ערך זה פורסם ב-אפריל 18, 2017.