כל אחד נולד בסביבה שונה , ולכן תפיסת בעולם משתנה בהתאם.

האדם הוא יצור חברתי, אבל עם הזמן שהאגו גדל , משפחות נעשו סגורות , איש איש לבתו, המפגשים החברתיים היתמעטו , ועם הזמן הקניין האישי קיבל מקום מרכזי בחיים, אבל  אנו רואים שאחד תלוי בשני, ואי אפשר להיתעלם מהסביבה , כי המציאות דורשת זאת, למה אני מתכוונת ,

אם אני תורמת למשל במשהו למען הקהילה באופן טבעי זה גם משפיע על.חיי, כי האפקט של אכפתיות משפיע לטובה ,או ההפך.מזיק..  אם אני מתייחסת ומדברת יפה ,זה  חוזר אלי כמו מראה,כי בסופו של דבר, אם כל אחד ידאג לשני זה יביא לחברה אכפתית יותר תורמת ומשפיע לזולת. ולא.תהיה הרגשה שכולם מזלזלים ואגואסטים . אלא אכפתיים ורוצים לעזור, ולכל.אחד יש מה לתת , הכול בהתאם ליכולות ולכישורים,ואיפה הסולידריות במקום של.הנתינה והערבות מתבטאת בזה שאני תורמת וגם אחרים.תורמים ובכך נוצר אמון הדדי .